|
ידיד
פתיחה
נפש
כתב
הרמב"ם פ"א
מהלכות תפלה
הלכה א' וז"ל : "מצות
עשה להתפלל
בכל יום שנאמר
ועבדתם את ה'
אלהיכם. מפי
השמועה למדנו
שעבודה זו היא
תפלה שנאמר
לעבדו בכל
לבבכם אמרו
חכמים אי זו
היא עבודה
שבלב זו תפלה".
בצד
דעתו של הרמב"ם
יש החולקים
עליו ונצטט מ"ספר
החינוך" מצוה
תל"ג וז"ל: "והרמב"ן
ז"ל תפס עליו
ואמר שהתורה
לא ציותה
עלינו להתפלל
בכל יום וגם לא
בכל שבוע ולא
תייחד זמן
בדבר כלל
ותמיד יאמרו ז"ל
תפלה דרבנן".
עוד כתב שם וז"ל
: "וכתב הרמב"ם
אע"פ שמצוה זו
הוא מן המצות
הכוללות,
כלומר שכוללת
כל התורה, כי
עבודת האל
יכלול כל
המצות, יש לו
כמו כן פרט
והוא שציונו
האל להתפלל
אליו".
מדברי
הרמב"ם
האחרונים אנו
רואים את
התיחסותו של
הרמב"ם אל
התפלה כ"מצוה
כוללת". ואכן
כך היא דעתו ב"מורה
נבוכים" חלק ג'
פרק מ"ד וז"ל
הרמב"ם שם: "המצות
הנכללות בפרק
התשיעי הן
המנויות בספר
אהבה וכולם
גלוי הטעם, ר"ל
כי כוונות
העבודות ההם
כדי לזכור האל
תמיד באהבתו
ויראתו לקבל
המצות על דרך
כלל ולהאמין
בבורא יתברך
מה שהוא צריך
לכל בעל תורה
להאמין והם
התפלה וקריאת
שמע וברכת
המזון והנלוה
אליהם וברכת
הכהנים
ותפילין
וציצית
ומזוזה
ולקנות ספר
תורה ולקרות
בו עיתים
ידועים, כל אלו
המעשים ילמדו
סברות
מועילות לא
יצטרכו לדבר
אחר כי הם
מבוארות".
היוצא
מדברי הרמב"ם
כי עיקר מצות
התפלה באה כדי
לזכר האל
יתברך כמו
מצוות אחרות
שעיקרן זכירת
האל. עוד יוצא
מדבריו שאין
בדברי התפלה
סגולה ותועלת
להפיק הרצון
האלקי
ולהמשיכו אל
העולמות
לקיום
הנמצאים, אלא
התפלה היא
מצוה מעשית
כמו מזוזה
וכתיבת ספר
תורה.
למעלה מקיום
מצוה מעשית
גרידא. ואכן
רבו אלה אשר
השיגו על דברי
הרמב"ם. נצטט
חלק מהשגתו של
המקובל בעל "תולעת
יעקב" וז"ל : "ביטול
כל זה מבואר
עוד ממה שאמרו
חז"ל בספרי
ולעבוד את ה'
אלהיך מצינו
שנקראת התפלה
עבודה מן
התורה מן
הנביאים ומן
הכתובים. מן
|
